מהי פסיכודרמה?

 ב טכניקות בפסיכודרמה

בס"ד –

הפסיכודרמה הינה שיטת טיפול פסיכודינמית שפותחה על ידי ג'ייקוב ל.מורנו בראשית המאה העשרים. הפסיכודרמה עובדת על העולם הפנימי של האדם מתוך ההקשרים שלו עם האחר, הזולת, כפי שהוא תופש אותו, כאשר הדגש הוא על ספונטניות ויצירתיות. מורנו פיתח כלים מעולם הדרמה המשמשים לעבודה פסיכודינמית וכן פיתח עבודה קבוצתית, סוציומטריה ופסיכודרמה. הפילוסופיה של מורנו התבטאה באמונתו שלכל אדם ישנה תודעה אלוקית, ולכולם יחד פנים רבות של אלוקים. ועל האדם ככזה, לשים לב ל'אני' שבו ולמה שיוצר המפגש של ה'אני' עם האחר. הכוונה לאלוקים לא הייתה כוונה דתית, אלא ליכולת היצירה של האדם בעולם, כל אדם, אשר מושגת על ידי התכווננות של האדם עם כוח היצירה הקוסמי, עם הבורא.  באותה תקופה היה קשה לעולם הרפואי בכלל ולפסיכואנליזה בפרט, לקבל את רעיונותיו החדשניים של מורנו. הוא חשב על המפגש בין אנשים, כיותר ממערכת יחסים בינאישית מעורפלת. זאת אומרת שמספר אנשים יכולים להיפגש לא רק כדי להתמודד אחד עם השני אלא גם כדי לחיות ולחוות אחד את השני. פשוט בני אדם שנפגשים ולא התוויות שלהם, המקצוע שלהם וכולי.

בחברה השמרנית בה מורנו היה חי, מושגים כמו ספונטניות ויצירתיות היו מאיימים מידי ולא מתאימים לרוח המדע השלטת. מורנו דיבר על הפסיכודרמה כטיפול בו  המטפל לא יכול להישאר 'לוח חלק'. המטפל לא יכול להישאר קר ומרוחק, כפי שהיה נהוג בזמנו. המטפל צריך להיות גמיש מספיק כדי לסייע לפרוטגוניסט (המטופל, ה"דמות הראשית") כאשר הדגש הוא על המפגש שנוצר. מורנו היה חלוץ בעניין זה מאחר ויש לזכור כי הדברים הובאו בשנות השלושים של המאה הקודמת.

טיאן דייטון  פסיכולוגית ופסיכודרמטיסטית אמריקאית, מוסיפה כי הפסיכודרמה הינה שיטת טיפול המלווה את הפרט אל תוך עולמו הפנימי, מאפשרת לו לתאר אותו ולעבוד איתו כפי שהפרט רואה את עולמו זה. תוך כדי הפעולה הדרמטית הפסיכודרמטיסט, המנחה, עוזר להעלות מצבים שהודחקו זמן רב, אל פני השטח כדי לשחרר לחצים רגשיים. הוא יוצר סביבה 'מחבקת' ואמפתית, על ידי שיתוף, תמיכה וקבלה. היפה בחשיפת הרגשות דרך פעולה היא האפשרות שניתנת לאדם לחוות אותם שוב כפי שהיו במקור. הפסיכודרמה עוזרת לגלות בעיות פסיכולוגיות וחברתיות דרך המחזה ופעולה ולא רק דיבור עליהן  כאשר ההמחזה מאפשרת להעצים את השיקוף העצמי. נדרשת איפה, חשיפה תוך עשייה, כלומר 'כאן ועכשיו' ולא רק חשיפה של אירועים היסטוריים. מחשבות לא מובעות, מפגשים עם אנשים שאינם נוכחים, תיאורי פנטזיות על מה אנשים מרגישים או חושבים, אפשרויות עתידיות שלא נצפו ועוד אפשרויות מזוויות שונות של ההתנסות האנושית, הם התכנים המובאים במפגש הפסיכו דרמטי. לדוגמא: כשקשה לנו לדבר עם אדם מסוים, זה יכול להיות הילד שלנו, הבעל, הבוסית, אמא וכו' אנחנו יכולות להשתמש בטכניקה הבאה: לקחת כיסא וכאילו "להושיב" עליו את אותו אדם ולדבר איתו, להגיד לו את כל אשר על ליבנו, את כל מה שלא נעז לומר לו פנים אל פנים. כשנסיים זאת נשב אנחנו באותו כיסא ו"נהיה" אותו אדם שזה עתה "שמע" את הדברים הקשים וננסה להגיב כמוהו. לאחר מכן נחזור לכיסא שלנו ונגיב לו בחזרה, מספיק לעבור בין הכיסאות פעמיים שלוש. לאחר שסיימנו את התרגיל נרשום לעצמנו מה הרגשנו בשלוש רמות: גופנית (הזעה, דופק מואץ, מתח או נמנום וכו'), רגשית (כעס, חוסר אונים, אהבה וכו') ומחשבתית (אילו מחשבות עלו בראשנו? איזה מלים?) לסיום התרגיל, נאמר לאותה דמות ש"יושבת" בכיסא את מילות הפרידה שלנו. ניקח נשימה עמוקה וננסה לשים לב איך אנחנו מרגישות, והאם למדנו משהו על עצמנו.

העקרונות התיאורטיים של הפסיכודרמה יכולים להיות שימושיים בפניה לספקטרום רחב של נושאים החל ממשחקי תפקידים אצל היחיד ועד לטיפול משפחתי. פסיכודרמה מקבילה לפסיכואנליזה בהיותה שיטה טיפולית בעלת אוריינטציה לפסיכולוגית עומק דינאמית. השיטות הפסיכודרמטיות יעילות במיוחד מכיוון שניתן למזג אותן  לשיטות קונבנציונאליות ביחיד, במשפחה ובקבוצות.

דוגמא לטכניקות אותן מציעה הפסיכודרמה ויכולות לעזור לנו ביום יום:

כפיל: טכניקה שקשורה למתן שיקוף בצורה אישית, כלומר: כשאת מדברת עם מישהו נניח ביתך, והיא נסערת או שאתן באי הבנה, נסי להקשיב לה לא כאמא שצריכה למלא אחר מבוקשה אלא הקשבה מעט מרוחקת, שקולטת יותר מהמלים שנאמרות. שאלי את עצמך: מה היא אומרת לי בין השורות? מה כ"כ קשה לי לשמוע? אם זה מתאים, שאלי אותה אם את יכולה לעמוד לידה ולדבר בשמה את מה ששמעת זה עתה בין השורות, תוך הבטחה שכשתסיימי היא תוכל לתקן אותך כי ייתכן שטעית או שלא דייקת. אם היא מסכימה עשי זאת, עמדי או שבי לידה ודברי בגוף ראשון: "אני מרגישה אמא שתמיד שאני מדברת על …את כבר לא מקשיבה לי, אני כאילו אויר" כעת שאלי אותה אם היא מסכימה למה שאמרת ואל תשפטי אותה!! אם לא, שאלי אותה "אז אם זה לא מה כן?" ואם קלעת התייחסי ברצינות ולא בהתגוננות לרגשות שלה. הכפיל הוא היכולת שלנו לשמוע את מה שהאדם מולנו לא מצליח להביע במלים. כשאנו שומעות אותו אנחנו בעצם נותנות לו הרגשה שיש מי שרואה אותו ואכפת לו. תרגיל נוסף אשר יכול לעזור כאשר מתלבטים בנושא מסוים: ראשית עליך לחשוב כמה פנים יש לנושא, האם ההתלבטות היא בין שני מצבים כמו ללכת או לא ללכת לחתונה, או האם מדובר במצב מעט מורכב יותר. את לוקחת שני כיסאות כיסא אחד מבטא צד א' וכיסא אחר מייצג צד ב. את יושבת על כיסא א' וכותבת על דף את כל הסיבות רק על נושא זה, נניח, רק על הסיבות ללכת לחתונה, אח"כ את יושבת על כיסא ב' וכותבת רק על הסיבות לא ללכת לחתונה. בכל כיסא עליך לבדוק עם עצמך מה את מרגישה. כשאת מסיימת את קוראת את שכתבת ולרוב שם תמצאי את התשובה הנכונה לאותו זמן. אם המצב בו את מתלבטת מורכב מעט יותר אז קחי עוד כיסא או שניים שייצגו את הפנים הנוספות. יותר מכך אל תעשי מפני שזה עלול לבלבל כשעושים את זה ללא הנחיה.

הפסיכודרמה יכולה להיות כלי חזק שנדרשת עבורו יכולת אבחון קלינית. בהקשר זה, מורנו המציא את הסוציומטריה, שיטת אבחון חברתית השופכת אור על מצבו הפנימי ותפישתו העצמית של האדם. בזמן מלחמת העולם השנייה צבא ארה"ב וצבא בריטניה נעזרו בסוציומטריה למטרותיהם והיא הוכיחה עצמה כיעילה. מורנו מצא שימוש נרחב בסוציומטריה ברחבי ארה"ב ואף מחוצה לה. אחד הדברים החשובים אותו הפסיכודרמה מאפשרת לאדם הוא, לשנות תפקידים בחיים ולהשתחרר מקיבעונות בהם הוא נמצא. הדבר מתאפשר הודות למשחק ולספונטניות הנוצרים בחדר הטיפולים. הגברת המשחק משמעותו הגברת החופש, לכן הערך המוסף של הפסיכודרמה הוא בכך שניתן לקבל אינפורמציה על מטופל שבדרך כלל לא נותן אותה בדרכים הרגילות של שאלה תשובה.

בשנים האחרונות הפסיכודרמה פותחה ועדיין מתפתחת לאספקטים נוספים, כולל פסיכודרמה פרטנית, בה נעשה שימוש באמצעים דרמטיים 'אחד על אחד' כולל שימוש באמנות פלסטית, תנועה או כל דבר שיכול להיטיב עם הטיפול .

 

אשמח לענות על שאלות

כתבו לי כאן ואחזור אליכם במהרה

לא מצליחים לקרוא: שנה טקסט captcha txt